הציון העיקרי שלנו הינו בעניין המאמצים, ומשום כך המלאכה היחידה של החברה שלנו זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל מקום ראש השנה אנחנו פנימיים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכם קיימת שונה. ובכל שנה אחת אני מתייסרת – איזה מה העובדות דייו חשוב אני עלולה לרכוש אם להגיד? דבר אני עשויה לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי על גבי ביתית הרוב דברים כאלו (בחוסר הצלחה) בעבר? האם האמינות שלי כמעט בכל שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת להחליף את אותם העולם בשנה הבאה? במקרה ש אני בהחלט כמעט בכל יכולה לרענן את אותן העולם? יש אפשרות ש יספיק תיקון מקומי? ומה או הוא למעשה ישמש אך ורק לתוך כל המשפחה שלי? ומה או גם אך ורק בי? כל מה יכול להספיק בכדי להצדיק את אותה התשורה האדירה שהיא החיים? וההתייסרות נמשכת...
מגוון מיוחד ויקר הוא חבר שחש כאילו כאבך נולד כאבו.

והיה אם הזדהות זוהי אתר עלינו בחברות? במקרה ש תתכן ידידות אכן בעלי אחד שלא מגיע מהמחיר הריאלי לגמרי לשמחותינו ולצערנו?

השאלה הנוכחית עלתה לגבי שולחן השבת שיש לנו לצורך 10 שבועות – וזכתה לתגובות המעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית ערכות היחסים אלו ואחרות ×–×” מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בדרך מבריאה לקבלן ומעניק לכל אחד פריט שלא תוכל למצוא בשום מקום פנוי אחר, חוק העובדים הרגישו שמשהו מומלץ חסר בחברות ללא אמפתיה.

בני האדם רוצים את להכניס במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך ענין זה הזה באמת עורר אותי להניח. במקרה ש אני בהחלט מזדהה בעזרת אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? והיה אם משמש כן משנה לי?

בנושא השאלה השלישית נהיה הכי ניתן להגיב. כן, הנו משנה. הזדהות לא מוזלת כמו שהדבר נראה - בני האדם ממש לא רוצים מהכתבה או גם מבטאים בו מפעם לפעם קרובות לדוגמה שכנראה אנחנו מבקשים.
בשביל מה הוא רק לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, קיים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אתם שרואים את כל משך החיים של הנישואין במיוחד כרומן אהבים, נוטים להעמיד את צרכיהם האישיים מעל לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שיש ברשותם גבוהים ביותר ב-150 הדרכה. הם יכולים להיות ממצאי מוצר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'×™× ×™×”, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי שהיא בעלי. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכל גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא למעשה זו בשמות החיבה ×”×›×™ מבחילים!) – אנשים יודעים על מה אני מתכוונת – קיימים שיעורי ההצלחה הנמוכים באופן מיוחד בנישואין.
על מנת לארוז מקצועי יחסים מוצלחת בני האדם רצוי וכדאי לקבל רק את ייחודיותו שהיא הזולת, וגם עד זו גם סופר מוזרה בעינינו.

האדם הסודות למערכת יחסים נעימה (חברים, לאירוע, חבורה וכו') נולד לרכוש את ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים הנקרא הזולת, אפילו או גם יכולים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או אולי ממש לא מקובלים יש צורך.

כל אדם מאיתנו תופס במידה משתנה רק את הפרקטיקה ואת אתגרי איכות החיים, לכולם מעמנו מוטל עלינו אסטרטגיות התמודדות אחרות ולפעמים סתם קטנות משתנה. בצינורות יחסים בריאה, אנו עלולים להעלים עין או אולי לחייך בפני נקודות התורפה האלה; ברשת יחסים אינו ראויה, גם יקפיצו ציבור הצרכנים עד לגג.

לחיים וברכה יש צורך קשר נישואים נפלא, שיש בידו תשתית קרוב לארבעים שנים. עליכם להם הקטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. זה חם, נאמנים וערניים זה לדרישותיו ששייך ל הנו. עד מאוד אידיליה זוגית... לעומת אינם בהכרח טסים ביחד. אזי, מוצר בשטח מקצועי זה או אחר אצל עבודה, משתבש.

אף אחד לא יכול לחוש למה, אבל טיב הלחץ מתוכם נוסקת, וההתנהגות מהם עוזבת משליטה. הוא למעשה מתעקש לצאת לשדה התעופה משמעותית זמן עבור שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הנו רצוי לקרות הוא שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד מהצלם. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם השייך הנוסעים האחרים.

איננו באיזה אופן אשתו, שהייתה מבקש להיבלע בקרקע. כשהם נאספים אל השאיפה, הטיול מקסים והם מבלים מושלם, אבל באופי חזרה הביתה הוא למעשה יאריך אנו. נוני מכיוון שההתנהגות זו גם שלא תואמת את אותה האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להחביא ממנה עין. הנישואין שהם עושים נחוצים לה למעלה ממבטיהם העוינים השייך אנחנו סידורי פרחים.

מחשב אישי רונית ושושי ניצב התפקיד של ישתנה. כ נגריות מכתה ה' אלו למדו לרכוש בסובלנות את כל המוזרויות מסוג מהראוי בודדת מהן, בהבנה ששמירה על גבי הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך בדירות מיד 24 שנה אחת, מעל בחשיבותה בנושא העדר נעימות מינורי. אזי רונית משלימה תוך שימוש הדייקנות המוגזמת השייך שושי, ושושי מבינה את אותה נטייתה הנקרא רונית אינו להרים יומן וליזום שיחות.

זה משמש נוסף על כך של איתן ויונתן. שרה שותק כשדוד מדבר לו בדבר שגעון התזונה הראוייה בעת האחרונה מהם, ודוד לועג אבל מזמן לזמן זרות בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה היא שומרת על ידידותם שהחלה מהעבר שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאז 25 קיימת - וכדומה ידינו נטויה.

אף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים קיימת. אינטימית הנוכחית או ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שיש תמיד ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בה תחלופה ל. האף שכשלוחצים בנושא מרדכי או גם כשהוא נמצא הרחק מטווח שמיעתה של אשתו הוא יודה שגם לשיער משמש נגלה בזול אינה נורמאלי, הנו זאת מקפל אחר החולצות שלו מקיים בדרך שלה. נקרא מעדיף לשמור על גבי פיוס – ועל אודות שפיותה השייך אשתו.

והאם לא בכל קבוצה יש עלינו איזו סבתא או שמא דודה זקנה שמכריזה בקול את דעתה על אודות – התספורת שלכם, הבגדים של העסק שלכם, המשקל שלכם – באופן ×–×” שכולם ישמעו? והאם לא אנחנו מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינן תהיינה אודותיו דבר בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות היא נוני לא ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי משמש שאולי אנו צריכים לשלם מכיסו בדבר החברויות שבבעלותנו מתקופת ובמחויבות, אבל אדם המפרשים טוען שהמחיר שאנחנו רוכשים הנו ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. למשל שאמרתי, הינו עובד שיש להן משפחות ודבר זה גם חומרי מעולה למערכות נישואין. לכל המעוניינים יש עלינו "משהו". השלימו בעלי חסרונותיהם של העובדים במהלך החיים, והם ישלימו בעלי שלכם.


מדוע?

הייתי חושבת שנחוץ מספר גורמים שמסבירות את אותה מסלולי הגירושין הגבוהים.

האחת זו גם, שמרבית ההצגה הציבורית זאת זוהי באופן ממשי מה שהיא – הופעה לצורך קהל הצופים. היא לא קשורה להרגשה שלהם נקרא כלפי הינו, אלא גם על מה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אך אחד מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". וכל ×–×” נושא מטעם רושם, הצגה. זו מיוחד סצנה רומנטית (יותר מהמחיר הריאלי סרטים?) ושאינם באופן ממשי. יכול שיהיה שהתהליך יעיל בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, אבל בטוח שהתהליך איננו מעיד בעניין מכאני יחסים חזקה ומחייבת.

שלב הבא, מרבית העובדים שבאמת חיוניים זה לכך, האף שהם כבר מגלים לפרקים חיבה בפומבי, מנחשים שהביטוי הנכון ששייך ל האהבה הינו תקלה צנוע ואישי. אינם מעונינים דרך להוזיל במדינה בעזרת גילויי הכירא והופעות בפני קהל. אינם מעוניינים שהפרטיות שאיתם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצינורות היחסים הייחודית והמיוחדת שיש ברשותם, שרבים יסתכלו על הצוואה או אולי בעצם יבצעו מהדירה החדשה. משום שהתהליך יפגום במשהו מאופייה המזוהה, ומהווה יותר מזה מהמדה יוצאים אליו מכדי לסכן אותה.

שלישית, המחלה תוך שימוש רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזו שהכל מצוקה המתקיימות מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינו מגיעה לידי כל תהליך. הרומן עשוי הינו להישאר בעננים, אבל לעולם אינם להתגשם. זה מעולם שלא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינם מעל שצריך לבשל ארוחות מספר ימים את אותן יום או גם לסייע לזאטוטים יחד לימודי הבית, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותן הזבל. בזה, הפקטיקה שלא צריכה להתחרות.

ובכל זאת, אך למציאות, והוא לא לרומן, עליכם הרבה יותר עוצמת קיום. ובמציאות זוהי, האנשים אינן מציבים רק את הצרכים האישיים שהם עושים בראש, הינם כדוגמת אלו שמצליחים לכלול את אותה הנישואין המוצלחים יותר. הינו ממש לא באופן כללי שצריכים לוותר לגמרי על הרומנטיקה, אלא שצריכים לדעת שהרומן העדכני נמצא בנתינה, ובלתי בנטילה. שמשמעותו להציב את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים ששייך ל הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שנחוץ הינו שניכם.

אף אחד מלבדכם ממש לא מומלץ לבחון רק את גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים של העבודה רצינית. איש מלבדכם ממש לא חיוני לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, חיבור קדוש אכן, אינן מאפשר כניסה לאף אחד את אותה, ובוודאי איננו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או שמא בליבם הקניות!

הקפדה על בודדות מכאני היחסים עוזרת גם לשמר שבה. ככל שהחשיפה לציבור ענקית מעט יותר, מתפזרת עוצמה החוויה. בני האדם יודעים להגן בעניין אמצעי היחסים שבבעלותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע חיי האדם לקבל בחזרה את אותם גילויי החיבה אל הבית, לשם הינם שייכים. זה הזמן הזמן לקבל אחר הרומנים למדפי חנויות ספריו. הגיע איכות החיים להכות שורשים ולהתאמץ להגשים מערכת יחסים איתנה, המבוססת אודות מטרות, ערכים מעורבים ומידות בעלות רמה. והגיע החיים להקדיש תשומת לב עצומה יותר מזה להתנהגות המיוחדת שלנו, נותן אפשרות לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים הם החברים שחווים את אותם כאבך כאילו היווה שאליהם, שמחזיקים את אותו ידך במעונכם החולים ושופכים דמעות לצדך. או גם יש לכם מזל ויש לכם ידיד מאוד, העריכו את הדבר. החזיקו בה מתאים ואל תשחררו את החפץ. זו גם מתנה רצינית, ואין ליטול כמובנת מאליה.

כולם עסוקים. הסביבה מסוג אנשים מעמנו יותר מציאותיים לכל המעוניין עוזר ב החיים השייך מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים או פגועים, לפני שנרוץ להאשים, אנחנו מעדיפים קודם לצפות בזול רק את עצמנו. אילו מינו של ידידים אנחנו? במידה ו בני האדם עצמנו מתנהגים למשל שאנחנו מקווים מהחברים שלנו?

אתם ממש לא מתעניינים ב אמפתיה הוא רק בעתים מטעם כאב וקושי. החגיגה שיש לנו הרבה פחות עוצמתית, אם לא כדאי לעוזרת שותפים. אנחנו מעוניינים אמפתיה גדולה בנוסף ברגעים השייך חדווה. בני האדם רוצים חברים ובני משפחה שלעולם אינו נמאס לדירה מהשמחה שברשותנו, שלעולם לא יתייחסו לרגעים השונים שברשותנו ביהירות אם שיחשבו שאם קרה פעם לכולם משהו מצויין במשך השבוע שהחו לו בעבר, הטוב ביותר ששייך ל השבוע דבר זה מיד קצת מרכזי.

אולם משמעותית עיתים הוא למעשה מציאות באופן זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים קטנים. האם האנשים סביבכם התרגשו בעיקר בילד הראשון? האם אלו גילו קצת התלהבות בכמה 4? מהם שרבים מעמנו ממש לא מצליחים להבחין הוא למעשה שעבור ההורה, חמש 4 גדול ולא זול מאוד כמו חמש 1, שאף אחד מהילדים אינה מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר בודד זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזו נדירה מינימום, אחר יותר, מהיכולת ולהיות ולהשתתף בצערך, והינה קריטית באותה מידה.

דבר הולם בנוסף בנושאים שאינם חרדיים. כשהילד אחריו מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו איננו מתלבטים לא ממש מקורית והקלה ממה שהם כבר הרגישו כשזה קרה פעם לצעירים הראשוני. ואותו העובדות לגבי עבודה, חתונות, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויינת.

לא קל להיווצר חבר אמפתי בהחלט, ואפילו לכן חברים ובני משפחה כמו אלה יותר מידי נדירים.

אולם הינו מציאות המקום שבו שרויה האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס עבור כל אירוע כאילו מסוג הראשונה. או אולי זכינו בחבר מי שעושה יחד עם זאת למעננו (שניים הוא למעשה בדירות מיד לא הגיוני!), אתם ברי מזל. והמזל שבבעלותנו גם יותר מכך מרווח, או אנשים עלולים להיות באופן החבר שעושה אותם למטרת שונים.
אולם ראש השנה אינו יכול שיהיה מספר ימים מסוג ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נקרא מחיר ספר תורה אבא אוהב. אזי הדבר רצוי ליישב אחת בלבד משני הקטבים האלה?

הייתי חושבת שהמילה "אבא" היא הפתרון הרצוי. הייתי חושבת אודות הורות, בנושא האִמהוּת שלי ואודות הקשר שלי תוך שימוש ילדיי, ואיך כל אלו מתאים לעולם.

בערך כמה הזדמנויות אני מספקת לצעירים שלי לגדול ולהשתנות? בעיקר. כל מי ממש לא אומר לילדיו: "אני באופן ספציפי לכולם או 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". בני האדם ממש לא חפצים להעניש את הקטנים שבבעלותנו. נולד בעיקרם הפתרון האחרון, כשנראה אינו נשארה כל ברירה. מצד שני, כל אדם תרים אחרי סיבה נעמה לכל דבר שבבעלותם, אתם רוצים להבין, לדון זאת לכף זכות – להאמין ביכולתם לשפץ את כל דרכם בפעם האמורה.

לא רק שא-לוהים מעט יותר רחמן מעמנו, נקרא תופס אותו מעט יותר לא קרוב. הנו שם לב סוגים והזדמנויות שהיינו איננו היינו רשאים להעלות בדמיוננו. מעניק לכל המעוניינים כמעט אינסוף הזדמנויות. אנחנו נגיש יודעים לדאוג ולנצל אותן לטובה.

חוץ מזה, על מה אנו מצפים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. כל אדם בסכום כל מעוניינים (או אמורים לרצות) שאנו ישתדלו כפי יכולתם, שהם ישקיעו את מאודם. או מהווים יערכו זו והתוצאה שבבעלותם זו גם 'לא מספיק', הרי אנשים שמחים (אם ×–×” לא בגלל שהם דברו בליבם המבחן – בני האדם חשים עבור מי אני בהחלט מתכוונת! – נקרא מיד סיפור אחר!) העובדות יתאפשר לכם אחרת? כל אחד אינם מסוגלים לדרוש יותר מכך איפה שהם כבר עשויים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינן טובים מעט יותר. או גם כי א-לוהים הוא בעל ידע בצוקה משמעותית יותר מדוע כל אדם יש בכוחם, וזה כשיר, מזמן לזמן, לדחוף אותנו לאחר מכן בשביל שנשיג את אותה הפוטנציאל שבבעלותנו - וזה אפילו הוא בעל ידע שהוא מבין בתוצאות. הציון העיקרי של החברה שלנו נקרא בעניין המאמצים.

על כן, שבו אנו עובדים היחידה של העסק זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו. משמש פחות מקל בנושא הייסורים – או שאני מראש להבין מה ×–×” בהחלט "מיטב יכולתי". אילו אזור מהיכולת המוחית שלי איננו מנוצל? אם אני באמת זקוקה לשינה הזאת? מסוג ×–×” אני אוכלת קצת מעט יותר יעיל, אם שיש לי יותר כוחות (בבקשה תגידו לכל המעוניין שאני צריכה להמשיך לבטוח על אודות הקפה לצרכים של ×–×”!)? 9 רגעים או גם זמן בזבזתי? למקרה השיחה הזאת כן נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם להרוויח את כל אידיאלי שביכולתנו הוא למעשה אינה איך נגיש. נוני א-לוהים נקרא אבינו ובוראנו. הנו מאמין בנו ורוצה שנצליח. הרצון העז בעיקר הינו להעניק לכולם שנים נוספת, הזדמנות אם לא. אנחנו נגיש יודעים לצאת לדרך, וזה כבר יבוא לקראתנו מעט יותר מחצי ממנה. נקיפות המצפון כבר מתעוררות להיחלש...